היום האפיפיור פרנציסקוס מקדיש את אוקראינה ורוסיה למריה הבתולה: הכרזת מלחמה סמלית או מחוות ניצחון מיסטית?

היום האפיפיור פרנציסקוס מקדיש את אוקראינה ורוסיה למריה הבתולה: הכרזת מלחמה סמלית או מחוות ניצחון מיסטית?
Adobe Stock - Feydzhet Shabanov

מה אנו מקדשים לאלוהים? מאת קאי מסטר

זמן קריאה: 6½ דקות

היום, 25 במרץ 2022, תתבצע ההקדשה למרי מאוקראינה ורוסיה בהנהגתו של האפיפיור פרנציסקוס. כל הבישופים הקתולים בעולם מתבקשים להשתתף בטקס זה בדיוקסיות שלהם.

זה מרגש. קתולים רבים רואים בהתקדשות היום למרי סימן גדול לתקווה.

מסירות מריאן מאז 1982

האפיפיור פרנציסקוס כבר קידש את רוסיה למרי ב-2013, אבל זמן קצר לאחר מכן רוסיה לקחה בחזרה את קרים. האפיפיור יוחנן פאולוס השני גם קידש את העמים הרוסיים למרי פעמיים, ב-1982 וב-1984. קתולים רבים רואים אפוא בנפילת החומה (1989) ובקריסת ברית המועצות (1991) תוצאה חיובית של הקדשה זו. כי באותה תקופה האתאיזם הממלכתי הקומוניסטי הובס. בסופו של דבר היא התחלפה בהשפעה המתחדשת של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית ומערכת כלכלית קפיטליסטית.

מלחמת הכנסיות האורתודוכסיות?

עם זאת, הפרדת חלק מהכנסיות האורתודוקסיות האוקראיניות מהפטריארכיה של מוסקבה הובילה למתיחות בין הנהגות הכנסייה האורתודוקסית בקונסטנטינופול/איסטנבול ובמוסקווה. זה מנע עד כה את האקומניזם הנוצרי הגדול שרומא חלמה עליה במשך זמן רב. כי מוסקבה נרתעת.

משיכת חבל בין מוסקבה למערב

המצב דומה על הבמה הפוליטית העולמית: בעוד שמדינות רבות מהגוש המזרחי לשעבר וכמה מדינות סובייטיות לשעבר הצטרפו לדמוקרטיות מערביות, מוסקבה נרתעת לעשות זאת גם כאן. המדינות הבלתי מוכרות בינלאומיות אבחזיה, דרום אוסטיה, טרנסניסטריה, סיפוח קרים ומלחמת אוקראינה מעידות על כך.

מלך הצפון בדרך לשליטה עולמית

עם זאת, הנבואה המקראית מכריזה על צעדת ניצחון של הברית המערבית תחת סמל הקרן הקטנה בדניאל 7, מלך הצפון בדניאל 11 ושתי החיות בהתגלות 13. כאן מתנבאת שליטה עולמית עולמית, עם כלכלה ו כוח חוקי על כל אדם בודד בכדור הארץ (התגלות י"ג:13,15-17). על רקע נבואה זו, ההקדשה למריה פועלת כהצהרת כוונות מחודשת בשלב הבא לקראת מטרה זו. כתאריך, האפיפיור פרנציסקוס בחר את היום שבו חוגגים את חג ההכרזה על האדון על ידי הכנסיות הקתולית, האנגליקנית והאורתודוקסית ואפילו על ידי כמה כנסיות אוונגליסטיות (תשעה חודשים לפני חג המולד). כאן מונצח היום בו המלאך גבריאל הופיע למרים.

רטוריקה של מלחמה

ב-13 במרץ קרא האפיפיור להפסיק את הטבח באוקראינה. ב-16 במרץ הוא התפלל לאלוהים שירסן את ידו של קין. במקביל, הוא התבטא נגד ייצור ורכישת נשק. ב-17 במרץ, ג'ו ביידן כינה את ולדימיר פוטין דיקטטור רצחני וגנגסטר מושלם. אף אחד מאיתנו לא רוצה לדמיין איך המלחמה תימשך. איך זה ייגמר? כמה אנשים עוד צריכים למות?

שאלות מוסריות קשות

עם זאת, כולנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלות המוסריות שכל מלחמה מעלה: מה בדיוק מוביל למלחמה? האם אנו מוצאים את השורש הרעיל הזה גם במחשבות ובמעשים שלנו? באיזו זכות אנו מגנים את אויבינו? איפה הפתרון בפועל?

ככלל, זה הרצון להגנה עצמית או הגנה על האינטרסים של האדם עצמו. זה גורם לך להיות מוכן לחשוב, לומר או לעשות דברים שאתה באמת חושב שהם ראויים לגינוי. דברים הנוגדים את כלל הזהב של דרשת ההר. כלל הזהב הזה הוא: "כפי שהיית רוצה שאנשים יעשו לך, עשה גם להם." (לוקס ו':6,31) עובדה עצובה היא שרוב האנשים מוכנים לפגוע באחרים כשהם מרגישים שהם נפגעים צריכים להימנע רוע גרוע יותר. זה מגיע עד כדי כך שבמקרים קיצוניים אפילו הרג הופך לגיטימי.

ככל שהתפקיד גבוה יותר והאחריות גדולה יותר, כך נראה שהעבודה הופכת ל"מלוכלכת" יותר. נשיא ארה"ב ברק אובמה אישר בקול רם במהלך כהונתו 2009-2016 www.thebureauinvestigates.com בסך הכל כמעט 1900 התקפות מזל"ט בסומליה, תימן, פקיסטן ואפגניסטן, שלפי דיווחים שונים גבו בין 3829 ל-7966 חיים. זה היה פי עשרה מפיגועים מאשר בתקופת הנשיא ג'ורג' וו. בוש, אשר, עם זאת, הביא את עצמו לרעה דרך כלא גואנטנמו. ברק אובמה ניסה לשווא לסגור אותה, אך צמצם את מספר האסירים מ-245 ל-41.

עדיף אחד מכולם?

נראה שהעיקרון שהכוהן הגדול קיפא כבר הביע מניע שליטים רבים על הפלנטה הזו: "עדיף שאדם אחד ימות למען העם מאשר שכל העם ימות." (יוחנן י"א:11,50) עם עיקרון זה, אנושיים חיים נשקלים זה מול זה ופשעים מוצדקים עם מטרה גבוהה יותר. המטרה מקדשת את האמצעים. העובדה שקיפא השמיע בלי כוונה נבואה חשובה, אינה משנה את מידת הגינוי של טיעונו.

בדיקה עצמית

במצבים שבהם יש לנו כוח על אלה שחלשים מאיתנו, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו חושבים בצורה דומה. עם כוונות טובות יותר או פחות, ילדים נפגעים לעתים קרובות בדרך כלשהי נפשית מהוריהם, נשים על ידי בעליהם, כפופים על ידי הבוסים שלהם, ועדיין לעתים קרובות מדי פיזית. חוקי המדינה עושים כמה הבדלים ויכולים להכיל הרבה.

אהבת אויב

התנ"ך מראה פתרון אחר: "התגבר על הרע בטוב." (רומים י"ב:12,21) "אהבת את אויביך." (מתי ה':5,44) יש להבין גם את הפסוקים הבאים במובן זה: "כי יקר לך בעיניי ותפארת, ובגלל שאני אוהב אותך, אתן אנשים במקומך ועמים על חייך." (ישעיהו 43,4:9,22) "ללא שפיכת דם אין סליחה." (עברים ט, XNUMX) פעולתו של אלוהים סובלת סבל גם באוקראינה ואינה מסיימת אותה בכוח כדי שכמה שיותר אנשים יוכלו להינצל. כי כל אדם הוא הילד שלו והוא בעל ערך. אבל זה אומר הרבה שפיכות דמים. אם אלוהים לא היה כל כך סבלני ורחום, הוא היה שם קץ לפעילות הנוראה הזו מזמן. אבל אז אנשים רבים לעולם לא היו נולדים ורבים היו מתים לפני שהתגיירו.

לכן, אסור שתגובתנו למלחמה זו תהיה שנאה, גינוי או כל צורה של הגנה עצמית. אנחנו שייכים לצבא הכבש. עדינות וענווה זה המוטו שלנו. מבוזה על ידי העולם, זה עדיין המפתח להצלחה ארוכת טווח. במקום להראות כוח ולמשמעת את החזקים, המנדט שלנו הוא לטפל באלמנות, יתומים ואחרים שנאבקים וזקוקים לתקווה. הדבר היפה הוא שהגנרל שלנו מספק לנו את הפקודות שלו באופן אישי. כל ילד אלוהים עשוי לבקש זאת ממנו. אז יורה לנו ויראה לנו את הדרך, צעד אחר צעד (תהלים ל"ב, ח).

תפקידה של מריה

ומרי? האם היא תעזור לרוסיה ואוקראינה? התנ"ך לא יודע שהיא קמה מהמתים ועלתה לשמים. היא גם מלמדת שלמתים אין הכרה. "לנצח אין להם חלק בכל מה שקורה תחת השמש." (קהלת ט':9,6) אם מרים ידעה שמקדשים לה דברים מסוימים, היא בוודאי הייתה מתהפכת בקברה וזועקת אלינו: "מה הוא אתם אומרים עשו" (יוחנן ב' ה') היא התכוונה לבנה, והוא ציווה אותנו לאהוב את אויבינו: להיטיב לשונאתנו; לברך את המקללים אותנו; להתפלל על מי שפוגע בנו; להפנות את הלחי השנייה למי שסטר לנו על האחד; לתת את מעילנו למי שלקח את גלימתנו; לא להשיב ממי שלקח את מה שהיה שלנו (לוקס ו' 2,5-6,27).

לכן: נעשה כל שביכולתנו למען אוקראינה ורוסיה ואנשיהן היקרים: בתפילה לאל הכול יכול, בדיבור ובמעשה לרעך - והכל בלב מקודש לה'.

Schreibe einen Kommentar

כתובת דואר האלקטרוני שלך לא תפורסם.

אני מסכים לאחסון ולעיבוד הנתונים שלי לפי EU-DSGVO ומסכים לתנאי הגנת הנתונים.