מה הקשר בין קיום מצוות ה' לישועה שלי? היכן מתחיל הלגליזם והיכן מתחיל הפקרות? נושא שעיצב מאוד את ההיסטוריה של הכנסייה האדוונטיסטית. מאת קולין סטנדיש

זמן קריאה: 13 דקות

אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני נוצרים כיום הוא למצוא את האיזון המושלם בין סליחה לנצרות מנצחת. שניהם נגישים לנו רק דרך מה שישוע עשה וממשיך לעשות, דהיינו דרך מותו וכהונתו ככוהן גדול עבורנו. אני מניח שיש מי שירצה שנשים יותר דגש על הצדקה מאשר על קידוש; אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה, כי זה אומר דחיית דבר אלוהים.

נשיא הועידה הכללית של היום השביעי לשעבר, רוברט ה. פירסון (1966–1979) אמר לי פעם שהוא לא הטיף להצדקה ללא קידוש ולא לקידוש ללא הצדקה. בשנים שחלפו השתדלתי ללכת על אותו עיקרון; עיקרון שמגיע מדבר אלוהים: סליחה וטיהור מוטפים יחד בבשורה.

אי אפשר לחדש את החיים ללא מחילה על חטאים, שכן אשמה וגינוי מכבידים עלינו; אבל לא עם מי שמסר את חייו לישו.

הקרן המקראית

הצדקה וקידוש מקושרים שוב ושוב בכתובים. הנה כמה דוגמאות טקסט: "אך אם נתוודה על חטאינו, הוא נאמן וצודק לסלוח לנו על חטאינו [הצדקה] ולטהר אותנו מכל עוולה [הקדשה]" (יוחנן א':1).

"למען יפנו מחושך לאור ומכוח השטן אל אלוהים, שיקבלו מחילה על חטאים ונחלה בקרב המתקדשים על ידי האמונה בי" (מעשי השליחים כ"ו:26,18 נ"ב).

"וסלח לנו על חובותינו, כשם שאנו סולחים לחייבינו [הצדקה]. ואל תוביל אותנו לפיתוי, אלא הציל אותנו מרע [הקדשה]" (מתי ו' 6,12-13) ...

אותה אמונה שמצדיקה גם מקדשת. "בהיותנו מוצדקים באמונה, יש לנו שלום עם אלוהים באמצעות אדוננו ישוע המשיח." (אל הרומים ה':5,1)

דבר אלוהים מאשר שהקורבן מצדיק ומקדש. "וְכַמָּה אֲשֶׁר הִצְדַקְנוּ עַתָּה בִּדְמוֹ, וְנִגְלַע מִכַּעַם בְּעוֹדוֹ" (רומים ה':5,9).

"לפי הרצון הזה נתקדשנו אחת ולתמיד על ידי הקרבת גוף ישוע המשיח" (עברים י':10,10)

הצדקה דורשת יותר מסתם הסכמתנו; הוא דורש מהאדם את אחת היצירות הקשות ביותר. "לפני שאלוהים יכול להצדיק אותנו, הוא צריך את כל ליבנו. רק מי שמוכן כל הזמן להתמסרות עם אמונה פעילה וחיה הפועלת באמצעות אהבה ומטהרת את הנשמה יכולים להישאר מוצדקים." (הודעות נבחרות 1, 366)

אלוהים נותן הכל!

אנחנו לא עושים את העבודה הזו לבד. למרות שאנו מקבלים את ההחלטה ופועלים לפיה כדי שנוכל להיוושע, אלוהים נותן את הכוח לעשות זאת. 'לכן, יקיריי - כפי שתמיד היית צייתנית, לא רק בנוכחותי, אלא עכשיו הרבה יותר בהיעדרי - עבדו את ישועתכם בפחד וברעד. כי אלוהים הוא הפועל בכם גם לרצונו וגם לעשות מטובתו" (פיליפים ב':2,12-13)

לעתים קרובות אנו מתמודדים רק עם האמת שבראשנו. אבל חשוב שאהבת ה' ורחמיו יעברו בליבנו. כאשר אנו רואים את מה שמתאר הרומים ה': עד כמה אלוהים פועל למען אנשים שוגים ומרדנים - אפשר רק להתפעל. אלוהים הראה את האהבה חסרת האנוכיות של היקום על ידי יצירת דרך ישועה לאדם:

"אבל אלוהים מוכיח את אהבתו אלינו בכך, שבעודנו חוטאים מת המשיח עבורנו... כי אם בעודנו אויבים התפייסנו עם אלוהים על ידי מות בנו, כמה עוד נינצל. בחייו, עתה, לאחר שהתפייסנו." (רומים ה':5,8.10)

כולם יכולים לקבל את אהבתו וחסדיו. ה' רחם עלינו בכל חסד. "אין יהוה מעכב את ההבטחה, כמו שיש הסבורים לעיכוב, אלא סבלני איתך ואינו רוצה שכל אחד יאבד, אלא שכולם יבואו בתשובה" (פטרוס ב':2).

חסדו של אלוהים הוא בלתי מוגבל – מספיק לכל אדם. "אך חסד אדוננו שפע על אחת כמה וכמה, יחד עם האמונה והאהבה שבמשיח ישוע" (1 טימותיאוס א':1,14)

1888, אבן דרך

בשנים הראשונות של החברות שלנו היו אנשים שהטיפו להלכה ולשבת עם ראיות מוצקות. אבל הם שכחו את האמונה שישוע הדגימה עבורנו ודרכה בלבד נוכל לקיים את חוק אלוהים.

זה עלה בדרשותיה של אלט וואגונר בוועידה הכללית של 1888. לאחר 1888 גם אחרים הטיפו להצדקה באמונה. המסר הזה דבק בהלכה ובאמירותיו הברורות של הכתוב: רק מי ששומר את החוק ייכנס למלכות השמים. "אבל אם אתה רוצה להיכנס לחיים, שמור את המצוות." (מתי י"ט:19,17) "וכל המקיים את מצוותיו נשאר באלוהים ואלוהים בו." (יוחנן א' ג':1)

בדיוק הכוח הזה לניצחון ניתן על ידי אלוהים. עם זאת, תורות ומנהגים משפטיים וחסרי חוק גורמים לנו לבעיות.

האם אנחנו מוצאים זה את זה שוב?

כאן ברצוני להשוות את האמת של אלוהים עם הטעויות הגורליות של חוקיות והפקרות. ראה את הטבלה בסוף מאמר זה]:

1. תעלומת כוחו של אלוהים
יש רק דרך אחת עבור הקדושים לשמור את התורה, והיא רק כאשר ישוע שוכן בהם, בכוחו. "אני חי, אבל לא אני, אלא המשיח חי בי. כי מה שאני חי עכשיו בבשר, אני חי באמונה בבן האלוהים, אשר אהב אותי ומסר את עצמו למעני." (גלטים ב':2,20)

לרוע המזל, החוקר מנסה לשמור על החוק מבלי לתת לחייו למלא את חיי היומיום שלו בכוח שישוע הראה לנו באופן ייחודי. מסירות נפש זו מתוארת בבירור על ידי ג'יימס: "התמסרו אפוא לאלוהים. אבל תתנגד לשטן! והוא יברח ממך." (יעקב ד' ז' אלברפלדר)

מצד שני, חסר החוק חושב שלקיום מצוות ה' אין שום קשר לישועה. ככלל, הוא אף סבור שכלל לא ניתן לקיים את החוק, למרות שבאמת צריך לעשות כל שביכולתנו כדי להשיג את המטרה.

2. עניין של מניע
הקדושים שומרים על החוק כי הם אוהבים את ישוע. "כי אהבת המשיח מחייבת אותנו." (2 לקורינתים ה':5,14)

החוקי שומר על החוק כדי להינצל על ידו. למרות שיצירות הן חלק מחייו של נוצרי מומר, הוא לא ניצל על ידי הישג. "כי בחסד נושעתם בזכות האמונה, וזה לא מעצמכם: מתנת אלוהים היא לא ממעשים, פן יתפאר איש. כי עבודתו אנו, שנבראנו במשיח ישוע למעשים טובים, אשר אלוהים הכין מראש כדי שנלך בהם." (אפסים ב':2,8-10)

מצד שני, פורע החוק חושב שזה חוקי אם הוא בכלל ינסה לשמור על החוק. אבל התנ"ך אומר בבירור: בלי מחויבות אין ישועה. ״השתדל להיכנס בשער הצר; כי רבים, אני אומר לכם, יבקשו להיכנס ולא יוכלו" (לוקס י"ג:13,24).

3. אוהבים את החוטא, שונאים את החטא
קדושים יחקו את ישוע. הוא שנא את החטא אבל אהב את החוטא. לכן, ברוב חמלה, הוא יכול היה לומר לאישה הניאפת: 'גם אני לא מגנה אותך; לכו, ואל תחטאו עוד." (יוחנן ח':8,11) למרות שהחטא פוגע בישוע, הוא מרחם על החוטא. הדבר התברר במיוחד עם האישה בבאר יעקב, נקדימון, המוסים והתלמידים.

הליגליסט נוטה לשנוא את החטא ואת החוטא. לעתים קרובות הוא מגנה ללא רחמים את אלה שנלכדו בחטאיהם. הוא מתבונן בחטאיהם של אחרים דרך זכוכית מגדלת, למרות שהוא יודע שיש לו הרבה מה להתגבר על עצמו.

מצד שני, פורע החוק פועל ב"נדיבות" ליברלית. הוא טוען שהוא אוהב את החוטא, אבל במקביל מתרץ את החטא. אין זה נדיר שמישהו כזה מקיף את זרועו סביב חוטא שצריך להתוודות ברצינות ולהתחרט מרה על חטאו, ולהבטיח לו: "אל תדאג! אלוהים אוהב אותך ומבין." גישה כזו היא מסוכנת. לרוע המזל, חסרי החוק נוטים להסכים לחיי החוטא ולגנות את אלה שחיים בהרמוניה עם אלוהים.

4. גאולה מהחטאים
נוצרים אמיתיים לעולם אינם טוענים שהם מושלמים, גם אם הם מנצחים יום אחר יום בכוחו של ישוע. אלוהים אמר שאיוב מושלם: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׁטָן: הִשְׁבַּעְתָּ אֶת עַבְדִּי אֶת איוב? כי אין דבר כזה עלי אדמות, אדם כל כך תמים וצדיק, ירא אלוהים ומתרחק מרע!' (איוב א':1,8) אבל איוב הזהיר מפני הסכנה של שלמות לכאורה: 'אם אצדיק את עצמי, אלא את שלי. הפה יגנה, ואם אהיה חף מפשע, בכל זאת הוא יבטא אותי לא נכון. אני תמים, אבל אני לא דואג לנפשי; אני מתעב את חיי." (איוב ט':9,20-21)

היו זמנים בחייהם של אנשי אלוהים הקדושים שבהם לא הסתכלו אל אלוהים ומעדו. ואז הם בטחו בהכרת תודה על ההבטחה המופיעה ביוחנן א' 1:2,1: "ילדי, אני כותב לכם את זה כדי שלא תחטאו. ואם מישהו יחטא, יש לנו סנגור עם האב, ישוע המשיח הצדיק".

חווית המשפט מתוארת ברומים: "כי איני יודע מה אני עושה. כי אני לא עושה מה שאני רוצה; אבל מה שאני שונא אני עושה... למען הטוב שאני רוצה אני לא עושה; אבל את הרע שאני לא רוצה, זה אני עושה." (רומים ז':7,15.19) אין פלא שהוא קורא: "אדם אומלל! מי יגאל אותי מהגוף הגוסס הזה?" (אל הרומים ז':7,24)

למרבה הצער, הוא עדיין לא מצא את התשובה האמיתית לשאלת הישועה, שהיא הקדשת חייו לישו: "תודה לאל באמצעות ישוע המשיח אדוננו!" (פסוק כ"ה). "אבל תודה לאל הנותן. לנו הניצחון באמצעות אדוננו ישוע המשיח!" (הראשונה לקורינתים ט"ו:25)

זה מוביל את החוקיסט לשיפוט עצמי, תסכול, ייאוש ובעיות פסיכולוגיות אחרות; חלקם הפכו נואשים עד כדי כך שהם עזבו את קהילת הנצרות או התאבדו. מכל האנשים, המצב המשפטי הוא הגרוע ביותר.

החוויה של פורע החוק דומה ועם זאת שונה. כמו החוקר, הוא לא יכול לקיים את החוק כי הוא מאמין שהקדושים ימשיכו לחטוא עד שישוע יבוא. הוא לא סובל מהתסכול או הבעיות הפסיכולוגיות של המשפט; נוח לו לחלוטין בביטחון הגשמי שלו. ואולם, נוראים הם הייסורים והחרדה ביום הדין, כאשר הוא מבין לבסוף שהוא אבוד.

"לכן תכיר אותם לפי פירותיהם. לא כל מי שאומר לי אדוני אדוני יכנס למלכות השמים, אלא העושים את רצון אבי שבשמים. רבים יאמרו אלי ביום ההוא, אדוני, אדוני, האם לא התנבאנו בשמך? האם לא גירשנו רוחות רעות בשמך? האם לא עשינו הרבה ניסים בשמך? אז אודה בפניהם: מעולם לא הכרתי אתכם; הסתלקו ממני, עושי הרשע." (מתי ז':7,20-23)

5. שלום, שלום דמה או סכסוך
שלום רב יש לקדושים: »שלום גדול יש לאוהבי תורתך; הם לא ימעדו." (תהילים 119,165:XNUMX)

המשפטן סובל מאשמה, תסכול וכישלון; נופל שוב ושוב לתוך חטא וייאוש עמוק. חסר לו כוחו של המשיח להבטיח לו מחילה ובאמצעותו להתנגד לרוע. »המתכחש לחטאו לא יצליח; אבל מי שיודה ויעזוב אותם יקבל רחמים" (משלי כ"ח:28,13)

פורעי חוק חיים בביטחון גשמי. יש שעדיין זוכרים מתי "התיאולוגיה החדשה" ריתקה רבים מבני קהילתנו, כשלפתע היו יותר איפור ותכשיטים. שתיית יין ומשקאות אלכוהוליים אחרים עלתה. הרגישו שספרי רוח הנבואה חוקיים מדי. חלק מכרו אותם, חלק שרפו אותם. השבת נלקחה בקלות ראש, ומעשר היה חוקי, אמרו מעטים. רבים עזבו את החברות שלנו והצטרפו לכנסיות החדשות הטובות, אחר כך לכנסיות הנופלות של בבל - ולבסוף עזבו את הנצרות כליל. איזו תוצאה טראגית!

6. חיי נצח
הקדושים יירשו חיי נצח, אבל לא בגלל שמגיע להם. לא, הם שרים, "ראוי הכבש שנטבח." (התגלות ה':5,12) הם מודעים לחלוטין לחוסר הראוי שלהם. מכיוון שישוע לבדו ראוי, הם יניחו לרגליו את עטרת החיים שהוא מניח עליהם.

חייהם כל כך מוזגים עם ישוע שהם לא מבינים שמעשי האהבה שלהם זה לזה הוכיחו את המרה האמיתית שלהם. זו הסיבה שישוע אומר להם: "באמת אני אומר לכם, כל אשר עשיתם לאחד מהקטנים מאלה, עשיתם לי" (מתי כ"ה:25,40).

הם באמת נולדים מחדש: "אם טיהרתם את נפשותיכם בציות לאמת לאהבת אחים לא צבועה, אז אהבו תמיד זה את זה מלב טהור! כי נולדתם מחדש, לא מזרע מתכלה, אלא מזרע אלמוות, דהיינו, מדבר אלוהים החי המתקיים." (1 פטרוס א':1,22-23)

כמה עצוב שפורעי חוק וחוקי חוק נלחמים בחירוף נפש ומגנים זה את זה. בסוף הם יגלו שגורלם זהה. אף אחד מהם לא יחיה לנצח.

זה בהחלט הזמן, הבשורה הנצחית, המסר משיח צדקנו, להטיף בצורה כה ברורה שהחוקיסטים וחסרי החוק כאחד יראו את הפגמים בעמדותיהם - ראו שחיי הנצח שלהם בסכנה. שבסופו של דבר כולם יראו את דרכו המופלאה של ישוע: המושיע מת כדי להצדיק ולקדש אותנו. אנו חווים את ההצדקה וההתקדשות הזו ברגע שאנו סומכים על כך שאלוהים סולח לנו וישוע יוכל לחדש אותנו.

אני מתחנן בפני החוקיים שמתוסכלים מכישלון חייהם החוקיים: עמדו בפיתוי לחצות את הגשר הבוגד שחוצה את הכביש הצר לחיי נצח ומוביל למחנה פורעי החוק! במקום זאת, תן לישו לתת לך כל יום ויום! בקשו ממנו בכל בוקר את כוחו לכבוש את כל הפיתויים וההטעיות של השטן!

אני יודע שאני צריך את התפילה הזו בעצמי כי אני מכיר את החולשות הרבות שלי. עבור כל יום, ממש היום, שאני מקבל מישוע, אני מבקש את כוחו להתנגד לרוע כשאני מתפתה - כי אני צריך את הכוח הבלתי מוגבל של השמים כדי לנצח.

ולפורע החוק, אני מתפלל: אל תיבהל כל כך מהחזית חסרת המשמעות של חייך שתחצה את דרך ההצדקה, תעבור למחנה המשפטי, ותחשוב שאתה יכול לחיות בצורה מושלמת, בהסתמך על כוח אנושי. זה בלתי אפשרי! רק כוחו של אלוהים ומה שישוע עשה ועושה יכולים לסלוח ולחדש. זה לבד יכול להוביל גברים ונשים למלכות השמים.

משפטי	קדושים	פורעי חוק
שואפים לשמור על החוק מבלי להתמסר לחלוטין לישו בכל יום	לשמור את התורה כי ישוע בתוכם חי ושומר על החוק שם	אל תאמינו שחייבים לציית לחוק כדי להינצל
רוצה לשמור על החוק כדי להיגאל	לשמור על החוק כי ישוע אוהב אותם מוטיבציה לעשות זאת	מאמין שזה חוקי להשתדל לשמור על החוק
שונא את החטא ואת החוטא	שונא את החטא אבל אוהב את החוטא	לאהוב את החוטא ולסלוח על החטא
נכשלים במאמציהם לשמור על החוק	מנצחים מיום ליום בכוחו של ישוע, אך לעולם לא טוענים שהם מושלמים	המשיכו לחטוא עד שישוע יבוא
התמודדות עם אשמה, תסכול וכישלון	שיהיה שלום אמיתי	לחיות בביטחון גשמי
לאבד חיי נצח	לקבל חיי נצח	לאבד חיי נצח

מקוצר מעט.

פורסם לראשונה בגרמנית ב: הבסיס האיתן שלנו, 2-1997

הסוף: קרן המשרד שלנו, ינואר 1996