שמעת פעם את אלן ווייט מתפללת? מאמר זה הוא תפילה שכתבה ב-1903. התוכן נשאר מעודכן: אנחנו עדיין עומדים יותר מדי בדרכו של אלוהים. הוא צריך את עזרתנו! הוא רוצה להראות לנו את הדרו. מאת אלן ווייט

זמן קריאה: 4 דקות

אבינו שבשמים, אנו מגיעים אליך הבוקר, נזקקים ככל שאנו ותלויים בך לחלוטין. עזרו לנו להבחין בבירור מה אנחנו צריכים, איזה אופי, כדי שנהיה מוכנים להצטרף למשפחה השמימית בעיר אלוהינו.
אנו מבקשים מכם: צאו מאור השקר שנפלתם אליו מכיוון שאלו שקוראים לעצמם הכנסייה שלכם היו רשלניים ולא עקבו אחר עצתכם. אדוני, עזור לכל אחד מאיתנו להבין את עבודתנו האישית, כך שליבנו יוכל להשתנות על ידי רוח הקודש! פתחו את עיני העיוורים כדי לראות! האיר את ההבנה החשוכה כדי שכולם יבינו שאנו זקוקים להמרה חדשה ושהיא מגיעה רק כאשר הלבבות נשברים לפני אלוהים. תן לנו לבבות חוזרים בתשובה, לבבות צנועים!

אבא שלי!

אבא שלי! איך נוכל להכריז על טובך ועל רחמיך ואהבתך אם לא נשמור אותם בליבנו ונקרין אותם בחיינו? אתה יודע כמה הפקדת את המטרה הזו בידי עבדך. אתה יודע כמה מביך זה היה עבורך שהכנסייה שלך לא ראתה את האמת כפי שהיא בישוע. היא לא צייתה למצוותיך.
אל תתנו לכנסייה שלכם להרגיש את זעמכם בעודכם חיים בחטא, ללא תשובה ולא נושע. הנה המשרתים שלך. המשימה שלהם היא להכריז על אמת המקרא. אני מתחנן בפניכם: שיראו בבירור איזו אחריות מוטלת עליהם! הם השומרים ורועי הצאן שלך. הראה להם את אחריותם למי שעדיין לא יודע את האמת! תנו להם להבין את חולשתם ולהתקדש ברוח!

עזרו לנו לוותר על המטרות והשיטות שלנו!

מי ייתן ודמויותיהם יתנקו, ליבם נשבר לפני אלוהים. אתה יכול להראות להם שאתה לא יכול לעבוד דרכם עם רוח הקודש כל עוד הם נאחזים בהעדפות ובנטיות האופי שלהם. אתה לא יכול לעבוד דרכם עם רוח הקודש או שהם יהיו גאים. אבל אתה יכול להראות להם שצריך לעשות משהו בלב שלהם.
הנה אלה שיש להם אחריות במתקנים שלנו. ציינת שאתה לא מרוצה מהשירות שלהם. הם לא היוו דוגמה טובה לעולם בהתנהלותם. הם לא ידעו שעוקבים אחריהם מקרוב כדי לראות אם הם מקודשים על ידי האמת.

הורידו אותנו לאדמה כדי שנוכל לראות את הברק שלכם!

סלח על עבירותינו וסלח על חטאינו! תראה לנו איפה נכשלנו! רד עלינו רוח הקודש שלך! העולם גוסס בחטא ואנו מבקשים מכם להראות לנו את אחריותנו בוועידה זו. אנו רוצים להיות מוריד ארצה על ידי רוח הקודש. אנחנו כמהים לעמוד במקום שבו תוכל להראות את עצמך בפנינו. קח את הלב הקשה שלנו ותן לנו לבבות רכים! אני מבקש ממך, למען ישוע, שתיתן לנו הבנה, ידע רוחני, לבבות רכים, כדי שכולם יראו: הגיע הזמן לפתוח את דלת ליבו של ישוע.

אנחנו הבלוק מול ההגה!

אמרת ששמעת את התלונות הרבות, את אינספור מציאת התקלות ואת הרטינות הרבות של אח נגד אח וחבר נגד אח. את כל זה שמעת וזה כתוב בספר שלך. הם שוכבים כמו בלוק מול גלגל ההצלה ומונעים ממנו להמשיך. המיר את עמך ביום הכנתך הזה, כדי שלא יצטרכו לומר יום אחד: "תם הקציר, תם הקיץ, ולא ניצלנו!" (ירמיהו ח, כ).

פתחו את עינינו לשינוי הנדרש!

הראית לי את הדברים האלה, ואתה לבדך יכול לפתוח את הלב והמוח לאזהרה שתבוא מהר ותדחוף את הפמוט ממקומו אלא אם כן כל מי שעזב את אהבתם הראשונה יבין מה חייב לקרות בליבם. פקח את עיני עמך לראות את חסרונם! אנחנו לא רוצים שאף אחד יופרד מהעבודה שלך. אסור לאבד אף אחד. עבדו על הלבבות באמצעות ההשפעה המחייה של רוחכם כדי להפוך את הכנס הזה לאירוע חסר תקדים. נקודת מפנה זו חיונית אם רוחו של אלוהים תיאחז בלבבות!

נקה אותנו מטעם לוואי!

אבא שלי! האם אתה רוצה שהכנס הזה יסתיים ונלך הביתה עם אותם לבבות קשוחים? אנחנו צריכים גיור, קידוש והכשרה כדי שנוכל להטיף את המסר של האדון. נקו את הכלי כדי שהמסר המוצהר לא יהיה כל כך כמו הכלים והמקבלים יאבדו את התיאבון! תן לרחמיך קורע הלב לבוא עלינו! פעל בקרבנו בכוחך, באהבתך, בכבודך ובפארך! בושה על עצלותם של אלה ש"לא באו לעזרת ה' כי אם לעזרת ה' בגבורים" (שופטים ה, כג)! לפזר את ענני החושך וחוסר האמונה!

אתה מלך הכבוד!

תן לרוח הקודש להיכנס אל ליבנו ולהפיל כל מכשול! אתה מלך הכבוד, הבט בכנסייה שלך בסצינות הסיום האלה של ההיסטוריה של כדור הארץ! נראה ששום דבר לא יכול להביא רבים מהם להכרה שאנחנו ממש בערב יומו הגדול של ה', שמשפטיו כבר על הארץ.

שבור אותנו, אדוני!

שמע את תחינתנו! שמע את תחינתנו! הראה את עצמך בפנינו כדי שנזהה את תהילתך ונשנה את דמותך! אנו צמאים למי לבנון, אנו רעבים ללחם החיים. שברו לנו את הלב היום! עזרו לנו לגרש את המחשבות החטאות שלנו, את ההסתכלות שלנו על אחרים! הבה נבקש את ה' כל עוד הוא נמצא! אבי, הורד את המחסומים כדי שניתן יהיה לעשות וידויים מלב אל לב, מאח לאח! יהי רצון שרוח אלוהים תבוא וכל הכבוד על שמך יתברך. אָמֵן!

אלן וייט

("תפילה לסליחה ועזרה", עלון הוועידה הכללית2 באפריל, 1903)