חקירת מסורות היא לא רק קשה עבור אחרים, אלא גם עבורנו. בואו נעז! מאת אלן ווייט

מתנות רק לשירות אחרים
אמרתי למשפחה ולחברים שלי שלא אקבל מתנות יום הולדת או חג המולד אלא אם אוכל לתת אותן לאוצר האדון לשימוש בגיוס ארגוני צדקה. – בית אדוונטיסט, 474

פולחן אלים פגאני
החגים הרבים וההרגלים העצלים אינם טובים כלל לצעירים. השטן גורם לעצלנים שותפים ועמיתים לעבודה בתוכניותיו, כך שהאמונה חסרה וישוע לא יישאר בלב... מגיל הנעורים ואילך הוטבע הרעיון המקובל שיש לקיים ולקיים ימים קדושים. אך לפי הידע שנתן לי ה', אין לימים אלו השפעה גדולה יותר לטובה מאשר עבודת אלים פגאניים. כן, זה באמת לא פחות: הימים האלה הם עונות הקציר המיוחדות של השטן. הם מוציאים כסף מכיסם של גברים ונשים ומוציאים אותו על "אשר אינו לחם" (ישעיהו ל"ה, ב). הם מלמדים צעירים לאהוב, דבר המשחית את המוסר ונידון על ידי דבר אלוהים. – יסודות החינוך הנוצרי, 320

חג הודיה במקום מתנות
ביהדות הקריבו קורבן לאלוהים עם לידת ילד. זה מה שהוא רשם לעצמו. היום אנו רואים הורים מתאמצים לתת לילדיהם מתנות יום הולדת ולכבד את ילדם כאילו הכבוד שייך לאדם...[בכל זאת] אלוהים ראוי להודיה שלנו כי הוא הנדיב הגדול ביותר שלנו. אלה יהיו אז מתנות יום ההולדת המוכרות על ידי גן עדן. – בית אדוונטיסט, 473

כנוצרים איננו יכולים לנהוג בשום מנהג שלא זכה לאישור שמים... כל כך הרבה כסף מבוזבז ללא צורך במהלך החגים כדי לספק רצונות לא קדושים. אם כל הכסף היה מוצע כמנחת תודה לאלוהים כדי לקדם את מטרתו, כמה היה זורם לאוצר! מי מוכן לשבור את המנהג הרגיל שלו השנה? – סקירה והראלד, 26 בדצמבר 1882

הורים לא לימדו את ילדיהם את חוקי התורה כפי שציווה אותם אלוהים. הם הנחילו להם הרגלים אנוכיים. הם מצפים למתנות בימי ההולדת והחגים שלהם, בעקבות ההרגלים והמנהגים של העולם. אבל הזדמנויות אלו צריכות לשמש כדי להכיר את אלוהים טוב יותר ולהודות מכל הלב על רחמיו ואהבתו. האם הוא לא הגן עליה לשנת חיים נוספת? במקום זאת, הם הופכים לאירועים לשאננות, שבהם הילדים מרוצים ומעריצים...
אילו היו הילדים והנוער חונכים כראוי בעידן זה, כמה כבוד, הלל והודיה היו עולים משפתיהם אל ה'! איזה שפע של מתנות קטנות יזרמו מידיהם של הקטנים לאוצר בהודיה! אפשר לחשוב על אלוהים במקום לשכוח אותו. – סקירה והראלד, 13 בנובמבר, 1894

חסד ללא מתנות מסורתיות
אפשר לעשות הרבה בטוב טעם ופחות יקר מהמתנות המיותרות שאנו נותנים לעתים קרובות כל כך לילדינו ויקירינו. ישנן דרכים אחרות שבהן נוכל להראות את טוב ליבנו ועדיין לשמח את המשפחה... הסבירו לילדיכם מדוע שיניתם את ערך המתנות שלהם! אמור להם שאתה משוכנע שעד כה שמת את שמחתם מעל כבוד ה'! אמור להם שחשבת יותר על השמחה והסיפוק שלך ופעלת בהתאם למנהגים ולמסורות של העולם הזה ועשית מתנות למי שלא צריך אותם במקום לקדם את מטרת אלוהים! כמו החכמים של פעם, אתה יכול להביא את המתנות הטובות ביותר שלך לאלוהים, להראות כמה אתה מעריך את מתנתו לעולם חוטא. הנח את מחשבות ילדיך לנתיבים חדשים וחסרי אנוכיות! עודדו אותם לתת מתנות לאלוהים כי הוא נתן לנו את בנו היחיד. – בית אדוונטיסט, 481

מדוע התנ"ך לא חושף את יום הולדתו של ישוע
ה-25 בדצמבר נחגג כיום הולדתו של ישוע המשיח והפך למנהג עממי כפסטיבל. אבל אין ודאות שזהו יום הולדתו הנכון של מושיענו. ההיסטוריה אינה מספקת ראיות מוצקות לכך. אפילו התנ"ך לא אומר לנו את השעה המדויקת. אילו היה ה' מוצא צורך לישועתנו שנדע זאת, היה מסביר לנו זאת באמצעות נביאיו ושליחיו. אולם שתיקת הכתובים בנקודה זו מוכיחה שאלוהים החסיר זאת מאיתנו בחוכמה.
בחכמתו שמר ה' את המקום שבו נקבר משה. אלוהים קבר אותו, הקים אותו מן המתים ולקח אותו לגן עדן. סוד זה היה למנוע עבודת אלילים. האיש שהם מרדו בו בזמן שירותו, שדחקו אותו עד קצה גבול הסיבולת האנושית שלו, סגדו לו כמעט כמו אל לאחר שנלקח מהם על ידי המוות.
מאותה סיבה, הוא שמר בסוד את יום ההולדת המדויק של ישוע, שמא אותו יום יסיח את דעתו מגאולת העולם של ישוע. רק אלה שמקבלים את ישוע, בוטחים בו, מבקשים ממנו עזרה ומסתמכים עליו יכולים להציל עד הסוף. אהבתנו חסרת הגבולות צריכה להיות לישו כי הוא נציגו של האל האינסופי. אבל שום קדושה אלוהית לא נחה ב-25 בדצמבר. זה גם לא נעים לאלוהים שמשהו שקשור בישועתו של האדם, שנעשה עבורם על ידי הקרבה אינסופית, יינצל באופן מצער כל כך. – סקירה ומבשרת, 9 בדצמבר 1884
הביאו את המתנות שאתם בדרך כלל נותנים זה לזה לאוצר ה'! אני משבח לכם, אחים ואחיות יקרים, את דאגת השליחות באירופה. – סקירה והראלד, 9 בדצמבר 1884