הקפיצה האמיצה והמחויבות הבלתי פוסקת שלך מדהימות אותנו. סיפור מעורר השראה שנוגע ללבבות. מאת פטרישיה ואלברטו רוזנטל

זמן קריאה: 2 דקות

ראינו חתלתול במצוקה קשה בהודו. איכשהו זה הגיע בסופו של דבר על לוח בטון גבוה המשתרע מקיר בית. עכשיו זה היה לכוד ולא יכול היה להתרחק משם. התפללנו עבור החתלתול וחשבנו איך לעזור בצורה הטובה ביותר.

ואז הופיעה האם החתולה. לא הייתה שום דרך שהיא עצמה יכלה להגיע לבנה, שלא לדבר על להוריד אותו. אבל עד מהרה היינו עדים לפעולת שחרור דרמטית מאין כמוה. למעשה, זה היה נחשב בלתי אפשרי.

מעמוד בטון צר הרחק מלפנים, קפצה האם בזינוק אדיר אל הלוח הרחוק והגבוה יותר. שום אפשרות אחרת לא עלתה על הדעת. ואפילו את זה בקושי יכול היה לדמיין.

כעת היא תפסה בצוואר את הגור הלא ממש קטן ולכן כבר כבד יותר והלכה מצד אחד של הלוח לצד השני. בין לבין היא הניחה את הצעירים וניגשה שוב אל קצוות הצלחת. בסופו של דבר היא הייתה משוכנעת שהיא לא יכולה לשחרר את הקטן בדרך זו.

לאחר מכן היא לקחה אותו שוב בצוואר, וכפי שכבר ניחשנו, הלכה לאותו מקום שבו נחתה קודם לכן. היה רגע של ריכוז אינטנסיבי, מתח מתוח, זינוק ענק עם המשקל הנוסף על גופו. ואכן - היא נחתה על משטח המזח הצר! לרגע קצר, כי מיד היא החליקה.

עם כפה אחת בלבד היא נצמדה לבטון ומיד משכה את עצמה ואת הגור שלה למעלה עם השני. שם הם לפנינו: אמא וילד - מאוחדים על כמה סנטימטרים של קרקע, כמעט כמו באמצע האוויר! עוד קפיצה קצרה לקיר תחתון ועוד אחת לקרקע. והאם נותנת לקטנה לרוץ לחופשי ומבצעת את תפקידיה האחרים בשקט הנפשי הגדול ביותר...

"כמי שאמו מנחמת, כך אנחם אותך" (ישעיהו ט"ו:66,13; ראה ישעיהו 49,15.16:49,24.25a) "האם אפשר לקחת שלל של איש חזק? ... כן, כה אמר יהוה: גם שבויים של חזק יילקחו ממנו, ושלל העריץ יברח; כי עתה אלחם במי שנלחם בך, ואציל את בניך." (ישעיהו XNUMX:XNUMX)

www.hwev.de/UfF2012/November/Retterliebe.pdf