התנ"ך ברור. אברהם ויצחק ברחו מרעב למצרים. יעקב ברח מרדף אחיו לארץ המזרח. מאוחר יותר הוא היגר למצרים עם משפחתו עקב רעב נוסף. גם משה ברח מפרעה לארץ מדיין (מעשי השליחים ז' 7,29). כל ישראל נמלטו עמו מפני פרעה ומצאו מקלט במדבר ערב. דוד המלך נמלט מרדיפת שאול ומצא מקלט בחוץ לארץ (שמואל א' כ"ב:1-22,3; כ"ז:4-27,2). אליהו הנביא ברח מאחאב מעבר הירדן ואל צרפת, וישוע המשיח עצמו היה ילד פליט שהוריו ברחו מהורדוס למצרים כדי להציל את חייו (מתי ב' 4-2,13). אבל הסיפור של פליטי המקרא ומבקשי המקלט לא מסתיים בכך. הנוצרים הראשונים נמלטו מרדיפות בירושלים לשומרון (מעשי השליחים ח':15) וכאשר הצבא הרומי פרץ במפתיע את המצור על ירושלים, לדקאפוליס, מה שהיא כיום ירדן.

בתקופה שלאחר המקרא, הרדיפות באימפריה הרומית הביאו נוצרים לארצות רחוקות. בימי הביניים הם ברחו להרים. כמה מאות שנים מאוחר יותר הם ברחו מהעולם הישן לעולם החדש. ילדיו של אלוהים הם פליטים ומבקשי מקלט, זרים וחייזרים עלי אדמות (עברים י"א:11,13; פטרוס א' ב':1).

לכן ציווה עלינו לאהוב את הפליטים.

מצוות הפליטים התנ"כיות

"לֹא תִּדְשֹׁק וְלֹא תַעֲשֶׂה אֶת הַגָּר; כי גם אתם הייתם זרים בארץ מצרים.« (שמות כב,כ) »ולא תדכא את הזר; כי אתה יודע איך זרים מרגישים; כי גרים הייתם בארץ מצרים." (שמות כ"ג, ט) "ביום השביעי תנוח למען... יחיה הזר בארצך, לא תדכא אותו. הזר היושב איתך יספר לך כאילו נולד איתך, ו אתה צריך לאהוב אותו כמו עצמך; כי גם אתם הייתם זרים בארץ מצרים. אני ה' אלוקיך' ה' אלוהיך הוא האלוהים... שאינו מתחשב באדם... ואוהב את הזר לתת לו אוכל ולבוש. וכן תאהבו את הזר, כי גם אתם הייתם זרים בארץ מצרים." (דברים י"ז-י"ט) "ארור העובר על זכויות הזר, היתום והאלמנה!" בראשית כ"ז:3) ישוע יאמר: "בואו, ברוכים מאבי, וירשו את המלכות... כי...גר הייתי ואתם לינתם אותי" (מתי כ"ה:19,34-4). או: "הסתלקו ממני, המקוללים, אל אש עולם... כי... זר הייתי ולא אגרתם אותי" (מתי כ"ה:15,16).

האם אנחנו מוכנים לגלות את ישו בפליטים? או שאנחנו רוצים לראות בהם טרוריסטים פוטנציאליים או כאיום ארוך טווח על המערב?

פליטים מוסלמים

פליטים רבים הם מוסלמים. איך אנחנו פוגשים אותם? בקרב הנוצרים המאמינים, לרבות האדוונטיסטים, הדעות חלוקות בשאלה האם האסלאם היא דת אברהמית, ולפיכך כזו שקיבלה לגיטימציה על ידי אלוהים, או אפילו דת שטנית-נסתר. מוסלמים אוהבים לדבר על אמונתם. אבל אדם לא בטוח אם יש להימנע או לחפש את אללה, מוחמד והקוראן כנושאים לשיחה. חלקם מייעצים שלא לדבר על פסוקים מהקוראן, אחרים מוצאים הקבלות רבות לתנ"ך בקוראן ושמחים על גשרים כאלה על פני המפרץ הגדול בין התרבויות שלנו. יש הרואים באללה את האל האלילי של הירח, אחרים אלוהי אברהם, ישמעאל, יצחק, מדיין ויעקב.

רובם מסכימים שהאסלאם המסורתי רחוק מהאמת כמו הנצרות המסורתית. כולנו כבני אדם זקוקים לניקוי מהאגו שלנו, עבודת האלילים שלנו, החטאים שלנו.

אז אני גם רוצה לעודד את כל הקוראים שדרך הציווי תאהב את הפליט שלך כמו עצמך! להתקרב זה לזה. למעשה, כל נמלט הוא שילוב מעניין של שכן ואויב ששנינו אמורים לאהוב. זה ה"אויב" שהגיע אלינו ומתיישב בסביבתנו הקרובה. אלוהים נותן לנו את ההזדמנות לתרגל ציות למצוותיו.

מה זה אומר לאהוב את הפליט?

מה זה אומר לאהוב את הפליט שלי כמו את עצמי? אין דרך אחרת לענות על זה מאשר לשים את עצמי בנעליו. מכיוון שהוא מגיע מתרבות אחרת, אני אדע איך הוא מרגיש רק אם אקשיב לו ואנסה להבין את התרבות שלו. זה יכול להצליח רק אם אקדיש את הזמן בשבילו ואשב איתו לשולחן בסלון שלו ושלי. רק הנחות לגבי רגשותיו לא יספיקו בדרך כלל כדי לאהוב אותו.

אני אמנע מכל דבר שמעורר בו אימה, פחד, גועל או בוז. כאדוונטיסטים שלא אוכלים חזיר או שותים אלכוהול, אנחנו בדרך הנכונה. כגבר לא אדבר לבד עם אישה מוסלמית אחת או יותר, וגם לא כאישה לבד עם גברים. לעולם לא אשים תנ"ך או קוראן על הרצפה, אתייחס אליו בכבוד; וכך ניתן היה להמשיך את הסדרה.

בדיונים על אמונה, אתחיל במה שמשותף לנו ואצמד לעיקרון של ישוע: »עדיין יש לי הרבה דברים לומר לך; אבל אתה לא יכול לשאת את זה עכשיו." (יוחנן 16,12:XNUMX) בטקט ובאהבה, אציג את חברי החדש למי שהציל אותי מחטאיי. לא אסתיר ממנו את האמירות בהשראתן ששינו את חיי. כי הלוואי שגם הפליט שלי יחווה שחרור.

באהבה חסרת אנוכיות אעשה הכל כדי שמי החיים יוכלו לרענן טוב יותר את ליבו של הפליט. יהיה לי חשוב מאוד שמי החיים יוכלו לזרום מליבו אל לב האנשים שהוא אוהב.

המשמעות היא להיפרד מהרעיון שהפליט הוא מושא שליחות. כי מי שמתגאים במספר הטבילות וגאים במיוחד בטבילות הנדירות של מוסלמים מביאים לא פעם אסון גדול לפליט. מגורש ממשפחתו, לרוב לא מציעים לו בית חדש במשפחה נוצרית, כי התרבות האינדיבידואליסטית שלנו לרוב כבר לא מכירה את קשרי המשפחה האינטנסיביים הללו. רבים מן המוסלמים לשעבר כבר נפרדו מהבדידות החדשה. ובגלל בידודו, הוא לא היה מסוגל עוד למלא את המנדט המיסיונרי של ישוע "שובו אל ביתכם וספר להם אילו דברים גדולים עשה אלוהים עבורכם!" (לוקס ח':8,37).

אבל אם נרשה לעצמנו להיות מודרך על ידי רוח הקודש, המסר של "צדקת ישוע בליבנו" יכול להאיר את העולם כולו, כולל העולם המוסלמי, בתפארתו. רוח אלוהים תראה לכל אדם איזה מידע על האיסלאם, התרבות המוסלמית, הקוראן יכול להיות מועיל בבניית אמות מים שדרכן מי החיים יכולים לזרום. אלוהים בעצמו יעשה אותנו ברכה באמצעות רוחו למוסלמי המחפש, אפילו לאלה שאחר כך לא מובנים וצריכים לחוות רדיפה.

אלוהים לא רק מסיר את פחד הרדיפה, אלא גם את הפחד ללמוד מהפליטים. אני תמיד נדהם ממה עוד אני יכול ללמוד במפגשים הבין-תרבותיים האלה - תמיד ענווה וסבלנות. אבל אני גם רוצה ללמוד, למשל, על הכנסת האורחים שזוכה לשבחים כל כך בתנ"ך ונהוגה כל כך בקרב מוסלמים (רומים י"ב:12,13; העברים י"ג:13,2; פטרוס א' ד':1).

כאשר אנו מחכים לגשם האחרון, איננו צריכים לפחד לדבר בלשונות זרות. הביקוש לספרי לימוד טובים בערבית ובפרסית גדל. אתה יכול להשיג אותם בקלות מחנויות ספרים. בדרך זו נוכל גם לעזור אחד לשני ללמוד את השפות שלנו.

האם ניבא גל הפליטים?

התנ"ך חוזה הגירה גדולה של צאצאיו של ישמעאל על פני הים התיכון. הסולמית, מלכי שבא והחכמים שביקרו בישראל היו רק מבשרים לכך. אבל בזמנים מאוחרים יותר הם הצטופפו במערב הנוצרי. הערבים הגיעו עד לחצי האי האיברי ולדרום צרפת. הטורקים לקונסטנטינופול ושערי וינה. הם גם הביאו לאירופה נכסי תרבות רבים שהניחו את היסודות של הציוויליזציה המודרנית שלנו. ואז הגיעו הצפון אפריקאים, הטורקים והפקיסטנים בשנות החמישים. ועכשיו מגיעים עוד ועוד עיראקים, סורים ואפגנים. חלק מהמוסלמים הללו ימשיכו בהגירתם לירושלים החדשה. התפקיד שלנו הוא לתמוך בהם במסע הזה.

» תפתחו, הפכו לאור! ... הרימו את עיניכם והביטו סביבכם: כל אלה מתאחדים אליכם! הבנים שלך רצון מרחוק בוא ו הבנות שלך בזרועותיך יובאו. כשתראה זאת, תקרינה בשמחה, ולבך יפעום ויתרחב... קהל גמלים יכסה אותך, דרומדרים של מדיין ואפא (הסעודית); כולם יבואו משיבא (הסעודית), הביאו זהב וקטורת, והכריזו את הלל ה' בשמחה. כל הכבשים של קידר (הסעודית) יתאספו אליך, האילים של נבג'ות (ערב) יעמדו לשירותך... ספינות טרסיס (ים תיכון) ראשית, להביא את בניך למרחוק... וזרים יבנו חומותיך... שערייך יהיו פתוחים תמיד, ולא ייסגרו יומם ולילה... שמך לא תשקע לעולם, ולא ייעלם ירחך. ; כי יהוה יהיה לכם לאור עולם ויקצו ימי אבלכם... אני יהוה אעשה את זה מהר בזמנו!" (ישעיהו 60,1:22-XNUMX)

האם אני קורן מאושר על המגיעים החדשים? האם הלב שלי פועם והאם הוא רחב? האם אני שמח שהם בונים את הקירות שלי? האם הגבולות והשערים שלי תמיד פתוחים? האם אני מזהה בהם בנים ובנות?

אנשים עם הלך רוח זה יאכלסו את ירושלים החדשה כי לא תהיה שם הלך רוח אחר. גם אם עדיין יש כאן הרבה כאב וסבל ואהבתי לפליטים דורשת קורבנות, זה שווה את זה.

"וזה יקרה ביום ההוא, יהיה הגויים שואלים על שורשו של ישי, משמש ככרזה עבור העמים הנה זה; וזה רגוע (השבת) יהיה תהילה. ויהי ביום ההוא ושלח ה' את ידו פעם שניה לפדות את שארית עמו הנשארים. אַשׁוּר (סוריה) ומ מצרים, מפטרוס (מצרים) וכותש (אריתריאה/אתיופיה) ועלם (אירן) וליניארי (עיראק/כורדיסטן), מחמת (סוריה) ומאיי הים. והוא יעשה זאת עבור הגויים הרימו דגל, ואספו את מגורשי ישראל, ואספו את יהודה הפזור מארבע קצוות הארץ...הם...בזזו יחד את בני המזרח (הסעודית). לאדום ולמואב (Jordanien) אוחז בידה, והעמונים (Jordanien) ציית להם. וכן יחלק ה' את לשון הים המצרית ובחום נשימתו יניף את ידו על הנהר וירסק אותו לשבעה נחלים, כך עם נעליים (של הבשורה) יכול לעבור. ויהי דרך לשארית עמו הנשארים מעם אַשׁוּר צאו, כמו שהיה לישראל ביום עלו מארץ מצרים" (ישעיהו יא:11,15-16)

שאלה לגבי ישו החלה בקרב המוסלמים וגם כמיהה לרוגע, שלום ושגשוג במערב. הם מגיעים מכל המדינות כדי ללמוד יותר או סתם כדי לחיות חיים טובים יותר. רבים מצאצאיו של ישמעאל יפתחו מערכת יחסים מסורה במיוחד עם עם אלוהים. דרך ערוצי התקשורת החדשים הללו, הבשורה תגיע גם לאלה שהיו מבודדים ממנה זה מכבר (הכנסייה האדוונטיסטית הסורית נאסרה לפני שנים רבות). הפליטים שחיים כאן נמצאים בקשר עם יקיריהם באמצעות פייסבוק, וואטסאפ וספקים אחרים .

אלוהים שלח אלינו את הפליטים כי לא הלכנו אליהם. הם עוקבים אחר תוכנית נבואית, אלוהית. הבה, אם כן, נקבל אותם בזרועות פתוחות ונראה להם את האהבה האלוהית, הקדושה והבלתי אנוכית שהם מייחלים לה מדי! האם לא יהיה נחמד אם נוכל לחוות את הארת ליבנו ואת האיטום יחד עם רבים מהם?

אלוהים אוסף את עמו מכל אומה, שבט, שפה ועם!

הפליטים לא ימצאו את מבוקשם ברובם. לעומת זאת! רבים אז יתאכזבו ויכעסו. נפילת בבל תהיה גם מפלתם. יהיה בכי וחריקת שיניים. בואו נילחם יחד כדי להפחית באופן דרמטי את מספר המאוכזבים! ה' יעזור לנו בזה!

---