האם ישוע באמת נאלץ להיאבק בפיתוי כמונו? האם ניצחונו יכול לתת לי אמונה שניתן לנצח את החטא בחיי היומיום? מאת אלן ווייט

זמן קריאה: 7 דקות

"לכן היה עליו להידמות לאחיו בכל דבר, כדי שיהיה רחום וכהן גדול נאמן לפני ה', ויכפר על חטאי העם. כי במה שהוא עצמו סבל והתפתה, הוא מסוגל לעזור למי שמתפתה." (עברים ב':2,17.18-84, לותר XNUMX)

ישוע בא לעולם הזה והלביש את האלוהות שלו באנושות, כשהוא מקבל את הטבע האנושי. הוא בא לחוות את מה שהאדם חווה; ללכת על האדמה שעליה נפל אדם; כדי לפצות על כישלונו. הוא בא לפגוש ולהביס את אויב האלוהים והאדם. בחסדיו יוכל האדם להתגבר ולבסוף לשבת איתו על כסאו. הוא התמודד עם המאבק: זירת המחלוקת בין נסיך החיים ישוע לנסיך החושך השטן הייתה אמורה להיות האבק הקטן הזה שנקרא אדמה. האדם הפך לילד של חטא באמצעות עבירה, אסיר השטן, אויבו של אלוהים. השטן הציג מצג שווא של טבעו של אלוהים, כך שהאדם, שנברא בצלם אלוהים, הטיל ספק באהבת אביו שבשמים, לא אמון בדברו וסטה לאי-אמונה ולמרד נגד דרישותיו של אלוהים.

הסכסוך הקוסמי

ישוע בא לייצג את טבעו של האב, לזכות באדם בחזרה לאלוהים, לפייס אותו עם אלוהים. מרצונו, הוא הציע להתעמת עם האויב ולחשוף את תחבולתו. אז האדם שוב יוכל להחליט בחופשיות את מי הוא רוצה לשרת. השטן היה לוציפר, מביא האור. הוא היה אחראי על העברת הדרו של אלוהים בשמיים והיה חסר עוצמה וכבוד לאחר ישוע. בדברי ההשראה הוא מתואר כ"חותם השלמות, מלא חוכמה ויופי מושלם!" (יחזקאל כ"ח, יב). אבל לוציפר השחית את היופי וניצל לרעה את הכוח שהעניק לו הבורא. האור שלו הפך לחושך. הודח מגן עדן על ידי המרד שלו, הוא ידע שהוא יהפוך את האדם לקורבן שלו ואדמה את מלכותו. הוא האשים את ישו במרד שלו. כה תהומית הייתה שנאתו לאלוהים עד שהוא ביקש לפצוע את ישוע בנפילת האדם. בראותו באושר ובשלווה של עדן פיסת אושר שאיבד לנצח, רצה לעורר בלב היצורים שאלוהים עשה את אותה מרירות שחש בעצמו. ואז שירי ההלל וההודיה שלהם היו הופכים לגנאי נגד יוצרם.

כדור הארץ

אמנם אלוהים העניק לאדם את כל מה שיתרום לאושרו, ולמרות שתושבי הארץ לא ידעו דבר על רע, הם לא נרתעו מרמזיו של הרמאי הארכי, אלא נפלו ממעמדם הזקוף וטעמו את מר העבירה. השלום הסתלק, האהבה ברחה; במקום אחדות עם הבורא שלהם, הם חשו אשמה ופחד מהעתיד, והרגישו עירומים מבפנים. זוהי תוצאה של הפרת מצוותיו הנכונות של אלוהים. אבל מי ש"אחריהם יהיה שכר עשיר" (תהלים יט, יב).

נפילת האדם מילאה את כל השמים בצער. לבו של ישוע נגע בחמלה אינסופית כלפי העולם האבוד, המין האנושי המושחת. הוא ראה את האדם נופל בחטא ובעליבות וידע שלא יהיה לו הכוח המוסרי להתגבר על אויבו הלא ישן לטובתו. באהבה ובחמלה אלוהיים הוא הגיע לארץ כדי להילחם את הקרבות שלנו עבורנו; כי הוא לבדו יכול היה לכבוש את היריב. הוא בא כדי לקרב את האדם עם אלוהים, להעניק כוח אלוהי ללבבות חרומים, וללכת בדרך שהאדם הולך מהאבוס לגולגולת. בכל צעד הוא היה דוגמה מושלמת לאדם. המהות שלו חשפה מה האדם יכול להפוך כשהוא אחד עם אלוהים.

מי היה ישו?

ובכל זאת רבים אומרים שישוע לא היה כמונו, שהוא לא היה כמונו בעולם, שהוא היה אלוהי ולכן אנחנו לא יכולים להתגבר כפי שהוא התגבר. אבל זה לא נכון: "לשאר אנו יודעים שהוא לא קיבל על עצמו את טבעם של מלאכים, אלא את זה של צאצאי אברהם... ומכיוון שהוא עצמו סבל והיה חשוף לפיתויים, הוא מסוגל לעזור. אלה שחשופים גם לפיתויים.« (עברים 4,16:18-17,31 תרגום ז'נבה חדש, הערת שוליים) ישוע מכיר את הבעיות של החוטא ואת הפיתויים שלו. הוא קיבל על עצמו את הטבע שלנו והתפתה בכל דבר כמונו. הוא בכה, היה איש כואב ומכיר את הסבל. הוא חי על פני האדמה כאדם ועלה לשמים כאדם. הוא מייצג את האנושות כאדם וחי ומתערב עבורנו כאדם. הוא חוזר שוב כאדם בעל כוח ותפארת מלכותי לקבל את אלה שאוהבים אותו ועבורם הוא מכין כעת מקום. עלינו לשמוח ולהודות על כך שאלוהים "קבע יום שישפוט את העולם בצדק באמצעות איש אשר מינה" (מעשי השליחים יז:XNUMX).

האם ישוע יכול היה לחטא?

כל מי שטוען שישוע לא יכול היה לחטוא לא יכול להאמין שהוא קיבל את הטבע האנושי. ישוע אכן התפתה, לא רק במדבר אלא לאורך כל חייו. בכל דבר הוא התפתה כמונו, ומכיוון שהוא עמד בפיתוי בהצלחה בכל צורה, הוא שימש לנו דוגמה מושלמת. באמצעות ההבטחה המקיפה שנעשתה עבורנו, אנו יכולים להיות "שותפים בטבע האלוהי" ולהימלט מ"השחתת התאווה שבעולם" (פטרוס ב' א':2). ישוע אומר: "למנצח אתן לשבת איתי על כסאי, כשם שגם אני כבשתי וישבתי עם אבי על כסאו." (התגלות ג':1,4) ניתן לאפשר לנו את ה"ביטחון הראשוני" הזה. "עמוד איתן עד הסוף" (עברים ג' 3,21). ישוע מאפשר לנו לעמוד בפיתויים של השטן; כי הוא בא להביא כוח אלוהי בשילוב מאמץ אנושי.

ישוע אמר, "אני והאב אחד." (יוחנן י':10,30) הוא מדבר על עצמו ועל האב כאשר הוא מדבר על כוח כל יכול ותובע לעצמו צדקה מושלמת. בישוע שכנה "כל מלוא האלוהות בגוף" (קולוסים ב':2,9). לכן, אף על פי שהתפתה בכל דבר כמונו, הוא עמד לפני העולם ללא כתמים מהשחיתות שסבבה אותו. גם אנחנו עשויים להיות שותפים לשפע הזה. רק בדרך זו ניתן לנו להתגבר כפי שישוע התגבר.

מקור: "מתפתים בכל הנקודות כפי שאנו", הד התנ"ך, 1 בנובמבר, 18