משל הכורמים הרשעים (חלק ב): זכויות גדולות, אחריות גדולה.

משל הכורמים הרשעים (חלק ב): זכויות גדולות, אחריות גדולה.
Adobe Stock - BEMPhoto

אז תבדוק את עצמך! מאת אלן ווייט

זמן קריאה: 8 דקות

האם מעולם לא קראת את הכתובים, "האבן שהבונים דחו הפכה לאבן הפינה?" שאל ישוע. "לכן אני אומר לכם, מלכות אלוהים תילקח מכם ותינתן לעם אשר יוציא את פריו." (מתי כ"א:21,42.43)

בזמן שמשיח פענח את דבריו, הבינו הפרושים את משמעות המשל. דבריו הכו אותם בלב, והם זעקו באימה: "חלילה!" הראה להם ה' את סכנתם. הם ראו את מצבם באור האמיתי. הם תפסו הצצה חיה של מעשיהם והשלכותיהם. אבל הם עצמו את עיניהם בפני האור והקשיחו את לבם נגד הרשעה. הם היו נחושים בדעתם לבצע את מטרתם השטנית.

"מי שיפול על האבן הזאת", המשיך המשיח, "ימחץ; אבל על כל מי שיפול, הוא ימחץ." (פסוק 44) אלה שנותרו חסרי תשובה יבינו מה פירוש זעמו של הכבש. ההשלכות שיהודים רבים יסבלו יהיו איומות פי כמה אם יעריכו כל כך מעט את רחמיו ואהבתו הגדולים של אלוהים. זמן לא רב לאחר המשל הזה, בנו של אלוהים עמד בפני בית דין אנושי באולם בית המשפט של פילטוס ונידון על ידי עדי שקר. למרות שהשופט הפגאני הכריז עליו חף מפשע, הוא מסר אותו לכוח האכזרי ביותר שיכול להתגלות עלי אדמות, כלומר אספסוף בהשראת השטן.

אילו הזדמנויות אתה מפספס בחייך?

"מה עוד אפשר לעשות בכרם שלי שלא עשיתי בו?" שאל אלוהים. "למה אם כן הביא ענבים רעים בזמן שחיכיתי שיביא טובים?" (ישעיהו ה':5,4) כאשר אלוהים ציפה לפירות בזמן הבציר, יהודים רבים הופתעו. הם חשבו שהם האנשים האדוקים ביותר בעולם. למעשה, הם שימשו כשומרים ושומרי האמת והיו צריכים להשתמש בטובת ה' לברכה ולתועלת העולם. אבל הם התעללו בשליחים שנשלחו אליהם; וכאשר שלח אלוהים את בנו היורש, הביאו אותו אל הצלב של גולגולתא. יום אחד הם יראו לאן הובילה חוסר החרטה שלהם: אהבה אינסופית כבר לא תחזר אחריהם, אבל זעם הכבש, הכוח שהם התריסו עליהם, ייפול עליהם כמו סלע ולבסוף יטחן אותם לעפר.

״אז מה היתרון בלהיות יהודי? ומה התועלת בכלל ברית מילה יהודית? ובכן, ישנם יתרונות רבים בלהיות יהודי, ובראשם שדברי אלוהים נמסרו ליהודים." (אל הרומים 3,1.2:XNUMX NLB) אבל מה שיכול היה להיות הברכה הגדולה ביותר הפך לקללה לכל מי היו לא נאמנים, היו כפויי תודה ולא קדושים.

הדרך אל האושר מובילה דרך קסם המזל האולטימטיבי

בא יהוה לאסוף את תוצרת הכרם מעבדיו. אנשים לא קיבלו את רכושם כרכוש, אלא רק כהפקדה. חלקו של ה' הוא שלו ללא הגבלות. "כל המעשרות בארץ, מתוצרת הארץ ומפרי העצים, שייכים לה' וקדושים יהיו לה'. אבל מי שרוצה לפדות את המעשר שלו צריך לתת את החלק החמישי בנוסף. וְכָל מַעֲשֵׂר הַבָּקָר וּבְצֹאן, כָּל-עוֹבֵר אֶת-תַּחַת מַטָּה-רֹעֶה, כָּל-עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ יִקְדֹשׁ לַיהוָה. אתה לא צריך לשאול אם זה טוב או רע, וגם אתה לא צריך לשנות את זה. אבל אם ישנה מישהו, שניהם יהיו קדושים ולא ישנו" (ויקרא כ"ז:3-27,30)

חוקי חלקו של ה' חזרו על עצמם פעמים רבות פן ישכחו. הם דאגו שאלוהים יקבל את שכר הדירה שלו, שהוא טען כחלק. כוח פיזי ונפשי כמו גם כסף יכול לשמש עבור אלוהים. הכרם שלו רצה להיות מנוהל היטב כדי שיוכל לקבל תמורה גדולה במעשרות ובמנחות. חלק נועד לתחזוקה של עובדי אלוהים ולא ניתן היה להשתמש בו לשום מטרה אחרת. מנחות וקרבנות, לעומת זאת, נועדו לכסות את ההוצאות הדרושות של הכנסייה. תרומות שימשו לתמיכה בעניים ובסובלים.

ההיסטוריה של בני ישראל מראה לנו את הפריבילגיות הרבות שהם נהנו מהם. אפילו הברכות העשירות ביותר היו אמורות להגיע אם רק ילכו אחר הנחיות ה'. "דע אפוא", הכריז ה', "כי ה' אלוהיך הוא אלוהיך לבדו האל הנאמן שומר הברית והחסד לאבר האלף באוהביו ושומריו" עתה מצוות ה' אלוקיך. כי תלך בדרכיו ותירא אותו." "ועתה ישראל מה דורש ממך ה' אלוקיך כי אם ירא את ה' אלוהיך כי תלך בכל דרכיו ואהבת אותו ועבדת את ה' אלוקיך. בכל לבבך ובכל נפשך לשמור את מצוות ה' ואת חוקיו אשר אנכי מצווה אותך היום למען יצליח לך?" (בראשית ז, ט; ח, ו; י, יב, י"ב). 5)

שחרור ואופקים רחבים

מה מלמד אותנו משל הכרם? "לאחר שאלוהים דיבר אל האבות פעמים רבות ובדרכים רבות דרך הנביאים של פעם, בימים אלו דיבר אלינו סוף סוף דרך הבן אשר עשה לו יורש את כולם, ובאמצעותו ברא גם את העולמות. הוא השתקפות כבודו ודמותו, ומקיים את הכל בדברו האדיר, וטהר מחטאים, וישב לימינה של מלכות במרומים" (עברים א' 1,1-3). )

לישוע יש כנסייה בכל עידן. מי שמקיים את מצוות אלוהים ייהנה מהזכויות של הכנסייה הזו. אבל יש אנשים בכנסייה שלא השתפרו על ידי היותם חלק ממנה. הם מנתקים את עצמם מקריטריוני הסדר שלהם. אבל אם נעמוד בקריטריונים של אלוהים, שליחותנו תגיע לשיאה בישועתנו. מי שמציית למצוות אלוהים, ברור שאוהב אותו.

אל תתנשא!

"אבל נטעתי אותך כגפן אצילה", מכריז אלוהים, "צמח אמיתי מאוד. איך הפכת לגפן רעה ופראית בשבילי? (ירמיהו ב':2,21) זה לקח עבורנו. פאולוס מסביר: ”אם חלק מהענפים נשברו, אבל אתה, בהיותך ענף זית בר, הושתלת בעץ הזית וקיבלת חלק בשורש ובמוהל של עץ הזית, אל תתפאר בין הענפים. אבל אם אתה מתפאר, אתה צריך לדעת שאתה לא תומך בשורש, אבל השורש תומך בך. עכשיו תאמר: נשברו הענפים שאולי יושתלו בהם. בְּדִיוּק! הם פרצו בגלל חוסר האמונה שלהם; אבל אתה עומד איתן באמונה. אל תתנשא, אלא תירא!" (אל הרומים י"א:11,17-20) מסר זה מיועד לכל אלה שנהנים מזכויות יתר כמו שעשו פעם ישראל העתיקה. "המכחיש את עוונו לא יצליח; אֲבָל שֶׁיִּתְוַדָּה בָּהֶם וְעוֹזְבָם יִשְׂגַּל רַחֲמִים. אשרי מי שלא שוכח פחד! אבל מי שיקשה את לבו יפול באסון." (משלי כ"ח, י"ג, י"ד) "לכן ראה את חסד וחומרתו של אלוהים: את החומרה כלפי הנופלים, אבל את חסד ה' כלפיך אם תישאר בחסד; אחרת גם אתה תיכרת." (אל הרומים י"א:28,13.14)

הסוף: סקירה והראלד, 17 ביולי 1900

Schreibe einen Kommentar

כתובת דואר האלקטרוני שלך לא תפורסם.

אני מסכים לאחסון ולעיבוד הנתונים שלי לפי EU-DSGVO ומסכים לתנאי הגנת הנתונים.